^בס"ד

גט שליחות

^{האם יכול האיש למנות שליח שיעביר את הגט לידי האישה, כאשר המצב בין הצדדים מתוח כל כך, עד כדי כך שאינם יכולים לשהות יחד במעמד סידור הגט בשום פנים ואופן?}

^{אציין שנשאלתי שאלה זו כמה פעמים, ולכן ראיתי צורך לתת מענה הלכתי עם מקורות, שיהיה נגיש לכלל הציבור, בעת הצורך.}  

תשובה בקצרה: 

^{א. במקום שיש קושי גדול ומתח רב בין הצדדים, ניתן להקל שהאיש ימנה שליח בפני עדים בבית הדין הרבני שמטפל בתיק הצדדים, ובית הדין יפעל לפי הסדר המפורט לקמן.}

^{ב. האישה לא תהיה בעיר בשעה שהאיש ממנה את השליח להולכת הגט בפני בית הדין.}

^{ג. לאחר שנכתב הגט ומונה השליח בפני בית הדין, האיש יצא מהעיר, ולאחר מכאן תבוא האישה לבית הדין לקבל את הגט מיד השליח.} 

^{ד. לכתחילה ברוב המקרים הגט מסודר בנוכחות שני בני הזוג, ורק במקרים חריגים ובשעת הדחק בית הדין הרבני המטפל בתיק, יכול לשקול האם לאשר סידור גט על ידי שליח בהתאם לנסיבות.} 

^{ה. הגם שהתירו גט שליחות בשעת הדחק ולפי הסדר האמור, צריך לזה תנאים מסוימים כנ"ל. על כן יש צורך בבירור בכל תיק בהתאם לנסיבותיו בפני הרכב בית הדין הפוסק.}

הרחבה ומקורות:

^{מקור הדין הינו מהתלמוד הבבלי מסכת גיטין דף סד שיובא לקמן בתוספת ביאור:}

^{איתמר: בעל שהשליש את גיטו ביד אדם אחר. הבעל אומר: לפקדון בלבד נתתי את הגט ביד השליח, ולא לגירושין. ושליש השליח שהגט אצלו אומר לאיש: לגירושין נתת לי את הגט, והאיש והאשה נמצאים שניהם באותו עיר.}

^{מי נאמן, השליש או הבעל? רב הונא אמר: בעל נאמן. ורב חסדא אמר: שליש נאמן.}

^{וטעמם: רב הונא אמר בעל נאמן, משום דאם איתא דלגירושין יהביה ניהליה שאם באמת התכוון הבעל למסור את הגט בתורת גירושין, לא היה מוסרו לידי השליש, אלא לדידה הוה יהיב לה ניהלה ליד האשה הוא היה מוסר את הגט, שהרי היא נמצאת בעיר בה האיש נמצא. ולכן מסתבר שהבעל מסרו לשליש בתורת פקדון. ורב חסדא אמר שליש נאמן, דהא שהרי הבעל עצמו הימניה האמין לו כשמסר את הגט בידו.}

^{בראשונים נחלקו האם לפסוק כרב הונא שהיה רבו של רב חסדא או כרב חסדא. וכן האם מדובר בשליח הולכה או בשליח קבלה. ואין כאן המקום להאריך בדבריהם.}

החשש ההלכתי בגט שליחות

^{מרן בשולחן ערוך בסימן קמא העוסק בדיני שליחות בגט בסעיף נה - פסק בסתמא שהשליח נאמן, אך הביא יש אומרים שאם שלושתם בעיר [גם הבעל גם האישה וגם השליח] אז הבעל נאמן, משום שיכול לטעון, שאם היה רוצה לגרש הוא בעצמו היה מביא את הגט לאישה, מאחר והם נמצאים באותה עיר ולא שולח שליח לשם כך.  ובהמשך דברי שולחן ערוך הביא את דברי הטור:}

^{טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ כְּשֶׁהַבַּעַל וְהָאִשָּׁה בְּעִיר אַחַת, מִשּׁוּם דְּמָצֵי מִפָּק מִנֵּיהּ חֻרְבָה, שֶׁאִם יִטְעַן שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לוֹ לְגֵרוּשִׁין, שֶׁהוּא נֶאֱמָן. הגה: וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין שְׁלִיחַ הוֹלָכָה לִשְׁלִיחַ קַבָּלָה (כ''כ הָרִי''ף).}  

^{ועיין בפתחי תשובה ס"ק נה שכתב בסוף דבריו - גם בספר ישועות יעקב ס"ס קנ"ד שהאריך בזה ומסיק גם כן להחמיר לכתחילה אף כשיש הרשאה מקויימת שלא לגרש על ידי שליח כששניהם בעיר אחת. זולת בשעת הדחק וכדומה שאי אפשר בעניין אחר. אז יש לסמוך על מהר"ם פדוא והרמ"א ז"ל ע"ש.}

^{ועיין עוד בספר שורת הדין כרך ד - בפסק דין מאת הרה"ג מעוז ומגדול הרב יצחק אלמליח שליט"א חבר בית הדין הרבני הגדול בדימוס. בנידון גירושין על ידי שליח כשהבעל והאשה בעיר אחת שדן בזה באריכות ובין דבריו הביא חבל פוסקים, המאשרים גט שליחות במקום הצורך ומתח רב, ובפרט כאשר הצדדים יוצאים מהעיר לפי הסדר הנזכר לעיל בריש השאלה, וז"ל:}

כשיש חשש לקטטה

^{החיד"א בס' שיורי ברכה כתב, שכך הוא מנהג ירושלים תבנה ותכונן, וז"ל:}

^{"בירושלים נהגו לגרש ע"י שליח, וכותבים הרשאה כאלו מוליכו לעיר אחרת", ושם בשם הוראה דבית דין האריך מאד לאשר ולקיים מנהג ירושלים תבנה ותכונן, ליתן גט על ידי שליח כשהבעל והאשה בעיר, כדי שלא יבואו לראות זאת את זה כשיש קטטה ביניהם, ויש לחוש שיבואו לידי הכאה. ושכן הסכימו עמו רבנן סבוראי, ודייני דנהר דעה להורות כן הלכה למעשה".}

כשיש חשש עילפון

^{ובס' חכמת יצחק (חזן ז"ל) בדיני סידור גט כתב וזו לשונו:}

^{"וכן ראיתי להגאון חגורת אפוד ז"ל במזה"ג סי' ס"ז אות י"ג שאסף איש טהור דברי כמה מרבני אחרונים שעשו מעשה מחמת איזו סבה של קטטה או עילוף וכדומה, וכ"כ בפי' או"א, וסיים "גם אנן בתרייהו דרבנן גרירינן". אמנם סיים עלה דלרווחא דמילתא שלחו האשה ביום הכתיבה לכפר הסמוך לעיר כשיעור חצי שעה, (מכאן מוכח שהקפידה היא על שעת מסירה לידי השליח), וכן משמע מדברי הכנה"ג בח"ח או"א שכתב שמן הראוי הוא שילך המגרש או המגרשת חוץ לעיר לכפר אחר. אלא דסיים עלה דלא ראיתי מקפידים ע"ז ולא ידעתי למה ע"ש.}

שליח הולכה בגט שליחות

^{וגדולה מזו ראיתי להגאון בית יהודה ז"ל במנהגי ארגול, הביא דבריו השד"ח בסי' הנ"ל אות ט"ז, דאם יש סבה שלא למסור הגט מידו לידה בין מצידו בין מצידה, עושה הבעל שליח הולכה, ועדי השליחות הם עידי המסירה, וא"צ לכתוב שטר שליחות כי אין חוששים למש"כ בשו"ע טוב ליזהר שלא לגרש ע"י שליח אם שניהם בעיר אחת וכו', דלא חששו לחששא רחוקה כזו ע"כ.}

^{לכאורה נראה שבנ"ד יש עוד צד להקל בזה, שמלבד שעידי שליחות הם בפנינו, הרי בפני אותו ב"ד שהבעל מסר את הגט ליד השליח, גם האשה מקבלת גיטה, ולא מצאנו מי שהחמיר באופן זה. וכ"כ החגו"א ז"ל, בשם הרב פאת השדה ע' גט סי' ט' וסי' יא, דכל שנמסר הגט לאשה לפני אותו הב"ד שנסדר הגט לפניהם ואותם עידי המסירה, ליכא מאן דמחמיר כלל לסדר גט שליח כשהזוג בעיר אחת, וא"צ הרשאה וא"צ השליח לומר בפ"נ ובפ"נ. ע"כ.}

^{וכן ראיתי שכתב הערוך השלחן, בסי' קמא סעי' לה, להקל בזה. וז"ל:}

^{"אמנם לפי מנהגינו שכל שליח להולכה יש לו הרשאה מקויימת בעדים ובב"ד שהבעל עשאו שליח נסתלק חשש זה ויכול לעשות שליח גם בעיר אחת, וכן נוהגים".}

יציאה מחוץ לעיר בגט שליחות

^{ובשם - חדש, במזכרת הגיטין אות כ"ה, דן בכעין נידון דידן בבעל ואשה שלא היו יכולים להתראות זע"ז בשום אופן ואש להבת שלהבת היה ביניהם וכתב:}

^{"ויצאנו מחוץ לעיר לסדר גט ועשינו על צד היותר טוב שלא ליתן גט ע"י שליח כששניהם בתוך העיר גם שלא היה צריך, כי רבו המתירים ועשו מעשה, עיי' דבר משה ח"א, הלכות גיטין סי' ס"ט, מ"ש בשם הרב הגדול ב"ד ז"ל... ובס' טוב עין סי' קמה, כתוב למר' שמצא כתוב בשם מוהר' מוהרא"י ז"ל דבירושלים נהגו לגרש ע"י שליח אף כששניהם בעיר אחת, וכותבים הרשאה כאלו מוליכו לעיר אחר" יעויי"ש. עד כאן מתוך תשובתו.}

כשהכל נעשה בפני בית הדין אחד יש יותר מקום להקל

^{והנה עולה ברור מדברי האחרונים שהובאו לעיל, שהמנהג הוא להתיר גט שליחות, כאשר יש צורך גדול. ובפרט באם הצדדים יוצאים מעיר לפי הסדר הנ"ל, והכל נעשה לפני בית הדין אחד. וכדברי הרב פאת השדה הנ"ל וז"ל בקצרה: דכל שנמסר הגט לאשה לפני אותו הב"ד שנסדר הגט לפניהם ואותם עידי המסירה, ליכא מאן דמחמיר כלל לסדר גט שליח כשהזוג בעיר אחת. להרחבה נוספת ניתן לעיין בספר שורת הדין הנ"ל עוד בזה. ואכמ"ל.}

המורם מן האמור

^{א. במקום שיש קושי גדול ומתח רב בין הצדדים, ניתן להקל שהאיש ימנה שליח בפני עדים בבית הדין הרבני שמטפל בתיק הצדדים, ובית הדין יפעל לפי הסדר המפורט לקמן.}

^{ב. האישה לא תהיה בעיר בשעה שהאיש ממנה את השליח להולכת הגט בפני בית הדין.}

^{ג. לאחר שנכתב הגט ומונה השליח בפני בית הדין, האיש יצא מהעיר, ולאחר מכאן תבוא האישה לבית הדין לקבל את הגט מיד השליח.} 

^{ד. לכתחילה ברוב המקרים הגט מסודר בנוכחות שני בני הזוג, ורק במקרים חריגים ובשעת הדחק בית הדין הרבני המטפל בתיק, יכול לשקול האם לאשר סידור גט על ידי שליח בהתאם לנסיבות.} 

^{ה. הגם שהתירו גט שליחות בשעת הדחק ולפי הסדר האמור, צריך לזה תנאים מסוימים כנ"ל. על כן יש צורך בבירור בכל תיק בהתאם לנסיבותיו בפני הרכב בית הדין הפוסק.}

^{לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את המסקנות ההלכתיות. בנסיבות כל מקרה ספציפי יש לפנות להליך גישור ו/או לפנות ל טוען רבני מומחה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.}