גם הלוואה מוקדמת למזונות אינה קודמת לבעל חוב מאוחר
הרמב"ם בהלכות מלוה פרק א הלכה ח, וכן השולחן ערוך בחשון משפט בסימן צז סעיף כ"ד פסקו להלכה שפירעון חוב הלוואה קודם לפירעון חוב דמי מזונות. להלן מדברי השולחן ערוך:
ובבית יוסף בסימן צ"ז מקשה, מדוע יש להקדים פירעון הלוואה לחוב דמי מזונות, הרי גם חיוב לדמי מזונות נכתב בכתובה והכתובה קודמת, וזו לשונו:
"ומכל מקום קשה לי כיון שכתוב בכתובות ומזונייכי, הרי נשתעבד לה בשטר, ושיעבודה דאורייתא, כמו שעבודא דמלוה, ולמה יקדום לה מלוה בשטר. ואפשר דטעמא משום דחיוב מזונות דמכאן ולהבא, ודאי דמלוה בשטר קודמת, משום דלא הגיע זמנם לגבות, ומזונות שלוותה ואכלה, משום דאין לבעל חוב על הבעל שום שעבוד, והיא אינה תובעת מן הבעל למזונות אלא לפרוע חוב, הילכך מלווה בשטר קודמת, ומכל מקום מלווה על פה אינו בדין שתקדום, כיון דסוף סוף חייב הוא לפרוע מה שלוותה".
תירוץ הבית יוסף שאין דין קדימות
הנה ראינו כילמעשה הבית יוסף מקשה שמאחר שחיוב המזונות נכתב בכתובה, הרי שהוא הופך להיות חוב שבשטר, ולכאורה בדין הוא שחוב המזונות יקדם לחוב של בעל חוב אחר, כאשר הכתובה נכתבה לפני וקדמה לבעל חוב.
ומתרץ הבית יוסף, שחוב המזונות הוא חוב המתחדש בכל יום, ונמצא שעדיין לא הגיע זמן חוב המזונות, ביחס לחוב רגיל שחייב האיש לבעל חוב וכבר הגיע זמנו.
לסיכום:
חוב רגיל קודם לחוב דמי מזונות, והטעם הוא משום שחוב דמי המזונות הוא חיוב שמתחדש מידי יום ביומו, וטרם הגיע זמן פירעון חוב המזונות, ביחס לחוב רגיל שהוא חוב ברור העומד בפני עצמו, וזמן הפירעון שלו מוגדר מראש, ואינו חוב המתחדש מדי יום כחוב המזונות, ולכן להלכה חוב רגיל קודם לתשלום חוב דמי מזונות.
