אם אדם זן את אשתו שפטור ממזונותיה, כגון שהתנה עם אשתו שלא יתחייב במזונותיה והיא לא תיתן לו מעשי ידיה, או זן את בת אשתו או זן יתום, האם מעשי ידיהם שלו?
השולחן ערוך בסימן פ סעיף י"ח כתב שכאשר אינו חייב במזונותיה ובכל זאת זן אותה, אין מעשי ידיה שלו (בשם הריב"ש).
והבית שמואל בסימן פ באות כ"ד הוסיף על דברי השולחן ערוך וכתב: "וכן הדין אם פוסק לזון בת אשתו וכן אם זן יתום, דאין מעשי ידיים תחת מזונות אלא למי שמצד תקנות חכמינו זיכרונם לברכהזכאי למעשה ידיים".
ולכן עולה להלכה שאין זכאות למעשה ידיים כאשר זן מעצמו ולא מכח חיוב!
