ובספר שער משפט (סי' קמ"ט ס"ק ו) הביא דבריו וכתב: אם כן כל שכן בהחזיק במצוה בחנם, דמי שנותן ממון לצדקה עבור המצווה הוא קודם, ושכך כתב בתשובת מהר"י הלוי (אחיו של הט"ז) סי' כ"א.
קרא עודובספר שער משפט (סי' קמ"ט ס"ק ו) הביא דבריו וכתב: אם כן כל שכן בהחזיק במצוה בחנם, דמי שנותן ממון לצדקה עבור המצווה הוא קודם, ושכך כתב בתשובת מהר"י הלוי (אחיו של הט"ז) סי' כ"א.
קרא עודהנדון: שיקולים להצמדת הכתובה, לפסיקת פיצוי ולאיזון משאבים בלתי ־ שוויוני
קרא עודפרק יט בתקנות הדיון עוסקת בהיתר נישואין במקרה בוא הבעל או האשה נפטרו, וכן היתר ייבום...
קרא עודפרק יג בתקנות הדיון עוסק בכל הנוגע לפסק דין שניתן במעמד צד אחד, הדיון בו והדרך לבטלו...
קרא עודוכן אותו קונה אינו חייב להודיע להם משום השבת אבדה, הואיל שדין זה לא נאמר בגוי כנפסק בשו"ע (סי' רס"ו סעי' א).
קרא עודגם את"ל שנחשב לחופשה, עכ"פ ודאי אין זה נכלל בהסכם, שודאי על מכת מדינה כזו לא סוכם. וכמבואר בגמ' גיטין עג.
קרא עודכמו שכתב מרן השו"ע (קנד,יא) וז"ל: י"א דהא דיש חזקה לחלון, דוקא כשיש לה צורת הפתח או מלבן, דבלאו הכי לא הוי אלא כחור שחררוהו עכברים. וברמ"א הביא בשם וי"א דהכל לפי ענין בני המדינה (רשב"א).
קרא עודפרק יב בתקנות הדיון עוסק בכל הנוגע להוצאות משפט והוצאות עבור שכר טרחתו של המורשה...
קרא עודהואיל ויכול לבטל העסקה לפי החוק וכדעת הפנים מאירות (מ"ו) שהתיר חמץ שהזמין לפני הפסח מגוי והגיע בפסח, משום שביד ישראל לבטל המקח, לומר שהוא מקח טעות.
קרא עודכתב הרא"ש (כלל סו סי' ט') באחד שהיה לו פרה לשחוט וירא שמא תטרף, ובא חבירו ואמר שחוט הפרה ואני קונה ממך הבשר מיד, אם יהיה כשירה, בכך וכך. ואם יהיה טריפה, בכך וכך, ונתן לו משכון ושחטה ונמצאת טריפה. ופסק דיכול לחזור בו, דמנה אין כאן, משכון אין כאן (קידושין ח.).
קרא עודלעניות דעתי יש ללמוד דין זה מברייתא (ב"ב קמב.) בגר שמת והחזיקו אנשים מעלמא בנכסיו, ושמעו שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת - חייבין להחזיר, החזירו הכל, ואחר כך שמעו שמת בנו או שהפילה אשתו, החזיק בשניה - קנה, ובראשונה - לא קנה.
קרא עודעוד כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמעיקר הדין אין סיבה שהקונה לא יוכל למכור את העלייה ולהשתכר, כדברי הכנה"ג שמותר להשתכר, אולם יצטרך להפריש חלק מהריווח לבית הכנסת,
קרא עוד