קורס טוען רבני #לימודי טוען רבני

כתב הרמ"א בשם הבית יוסף שמצא כתוב בתשובת רבינו שמשון. הקראים הם ספק ממזרים ואסור להתחתן איתם, ואין מקבלים אותם חזרה ליהדות. והטעם שלא מקבלים אותם ליהדות בחזרה

פוסק השולחן ערוך, סוטה, היינו כשהיה קינוי וסתירה, והאשה לא שתתה "מים המרים", אסורה על בעלה עד שתשתה. והסביר הבית שמואל אות ב, שהוא הדין לאחר שנחרב בית המקדש, שלא שותים, ממילא היא אסורה לבעלה.

פוסק השולחן ערוך, גירשה בעלה על פי עדי כיעור, ונשאת לאחר, והתגרשה ממנו (דהיינו, הפסיקה אחר), האיסור להינשא לנחשד במקומו עומד, ואם בכל זאת נשאת לו, לא תצא, גם אם אין לה בנים ממנו.

פוסק השולחן ערוך להלכה על פי הירושלמי והרמב"ם שכל מקום שאמרו שיוצאת, יוצאת בלא כתובה.

כתב השולחן ערוך יש אומרים שאם באו עדים שאשת איש זינתה, צריכים דרישה וחקירה. וכתב בבית שמואל אות טז שאם העידו בלא דרישה וחקירה, יכולים לחזור בהם מעדותם. בעדות שמת בעלה (יבמות דף קכב עמוד ב), לדעת ר' עקיבא צריך דרישה וחקירה. לדעת ר' טרפון, אין צריך

כאשר נאסר על איש להתחתן עם אישה האם יכול לגור איתה באותו מבוי, והאם יכולה לשמשו? כתב השולחן ערוך בסעיף ז, כל האסורים עליו לכנס, לא ידורו באותו מבוי, וכל שכן שלא תשמשנו.

פוסק השולחן ערוך גרושה ואלמנה צריכים להמתין תשעים יום, חוץ מיום הגירושין והמיתה ויום האירוסים, כדי להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני.

פוסק השולחן ערוך מת הייבם, צריכה להמתין שלושה חודשים, ממיתת הייבם, לפני שתנשא. וכתב הבית שמואל באות ד שהטעם לכך, מפני שהיא קרובה יותר לביאה מאשר ארוסה.

פוסק השולחן ערוך אשה שתעברה, ולאחר מכן נשאה לאחר ונתגרשה, ורוצה להינשא לראשון, צריכה להמתין שלושה חודשים, על אף ששניהם מודים שהיא התעברה מהראשון. אבל בסתם מחזיר גרושתו פוסק השולחן ערוך בסעיף ד שאינה צריכה להמתין.

פוסק השולחן ערוך שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן, ונתגיירו או נשתחררו, צריכות להמתין, ואפילו גר ואשתו עובדי כוכבים שנתגיירו, מפרישין אותם צ' יום, כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדשה לזרע שנזרע שלא בקדושה

פוסק השולחן ערוך ממאנת אינה צריכה להמתין, [מי היא הממאנת קטנה שאין לה אב, שהשיאוה אמה או אחיה. היא יכולה לבטל את הנישואין ללא צורך בגט, עד שתגדל.] כי לא גזרו אלא בגרושה.

פוסק השולחן ערוך, שפילגש מיוחדת לאיש, צריכה להמתין שלושה חדשים. וכתב הבית שמואל באות יא, שאפילו לדעת הרמב"ם לעיל בסעיף ו שסובר שבזונה לא גזרו, פילגש הקרובה לאישות צריכה להמתין.