טוען רבני

כאשר אחד מבני הזוג מגיש תביעה לשלום בית, הוא בעצם מצהיר בכך כי הוא מעוניין להשכין שלום בינו ובין בן זוגו, גם אם למען המטרה הזו יהיה עליו לבוא לקראת ולהשקיע.

בכל מקרה ידונו לגופו של עניין ביחס לחובת ההורה הלא משמורן להשתתף בהוצאות גידול הילדים של ההורה המשמורן. יש פרטים שונים שעשויים להשליך על קבלת ההחלטה ועל ההכרעה בבית הדין הרבני.

הרמב"ם בהלכות מלוה פרק א הלכה ח, וכן השולחן ערוך בחשון משפט בסימן צז סעיף כ"ד פסקו להלכה שפירעון חוב הלוואה קודם לפירעון חוב דמי מזונות.

מעשה-רקח שם תמה על המגיד משנה וכותב: "אבל לענין הצדקה ולפרנס את קרוביה ובניה היכא דליכא אב מהיכא תיפוק לן למפטרה"

אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן: א. טעות בהלכה. ב. טעות הנראית לעין בשיקול הדעת או בקביעת העובדות. ג. פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון.

חובת השלום בית אינה מוגבלת רק לדיינים. פסק הדין קובע שגם על כל אדם מישראל מוטלת חובה להשתדל להשכין שלום בין איש לאשתו, גם אם אינו דיין.

אין ערעור על יסוד נסיבות שנתעוררו אחרי סיום הדיון או על פי הוכחות או עובדות אשר לא הובאו לפני בית הדין הפוסק.

הטוען הרבני שאתם בוחרים בו יהיה לצדכם לאורך תהליך ההתדיינות בבית הדין הרבני, וישפיע גם על ההחלטות שתתקבלנה. וזה אומר שהבחירה שלכם משמעותית.

בדבריהם מבואר, שתנאי יסודי הוא בחיי הנישואין כי האישה תגור יחד עם בעלה תחת קורת גג אחת, ואם האישה יצאה מביתו והלכה לגור בבית אחר ללא בעלה, דינה כמורדת והבעל אינו צריך לתת לה מזונות.

במידה ותהליך הגירושין שלכם מתנהל בבית הדין הרבני עליכם לפנות אל טוען רבני דיני משפחה שיהיה לצדכם בתהליך הזה. כאשר טוען רבני מקצועי ומומלץ נמצא לצדכם, התהליך כולו יכול להראות אחרת.

מבחינה הלכתית ישנה מחלוקת בין דייני זמננו מתי ניתן להתחיל לפרק את השותפות. חשוב להבין שלא מדובר רק על מחלוקת עקרונית בהלכה אלא יותר על הדרך הנכונה לנהל את ההליך.

בית הדין הרבני שם דגש רב על טובת הילד בעת בחינת תביעה למעבר מקום מגורים. פסיקת בית הדין תתבסס על מכלול שיקולים, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל מקרה.